הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
"משפחה שכזאת" - על אוקיינוס, טריטון ועוד
 

"משפחה שכזאת" - על אוקיינוס, טריטון ועוד

'משפחה שכזאת' - על אוקיינוס, טריטון ועוד...
 

אנו ממשיכים בסיור המזרקות ברומא.
במרחק כ-10 דקות הליכה נינוחה מהכיכר 'הספרדית'  נגיע לכיכר הנקראת בשם-המשפחה
של ה-אפיפיור בשנים 1623-1644, הוא אורבנוס ה-8: כיכר ברבריני. 
 
 זה המקום הראוי לסיפורי אגדות ומיתוסים.  ובכן - - -

        ....היה-היה פעם, מזמן-מזמן,  אֵל  שהיה ממונה על כל הימים והאוקיינוסים.
       היוונים קראו לו פוסידון Poseidon, והוא נחשב במיתולוגיה אל ראשי וחשוב.
       הרומים כינו את ראש אלי-המים שלהם 'נפטון' Nettuno, והוא נחשב גם אל הסוסים.
       האטריבוט של פוסידון/נפטון הוא קלשון תלת-שיניים (טריידנט).
 

 
...לאחר מאמצי חיזור רבים ונואשים של נפטון - סופסוף נענתה לו הנימפה אשר בה חשק.
שמה המוזר היה 'אמפיטריטה' Αμφιτρύτη אמפי= דו, טריטה = משולש
כלומר- שניים ושלושה צדדים, או מימדים. מעניין...
מי הייתה אמפיטריטה  ומי היו הוריה? – תלוי את מי שואלים.
לפי 'תאוגוניה' של הסיודוס – היא בתם של נךאוס ודוריס (ולכן נראיד ).
אבל באוסף המיתוסים ואגדות הגבורה היווניים הנקראים Bibliotheca  -
אמפיטריטה היא בתם של הטיטאנים אוקיאנוס ותטיס (ולכן היא Oceanid).
http://www.theoi.com/Pontios/Amphitrite.html
 
 
פוסידון ואמפיטריטה - הפסיפס מוצג כיום בלובר
 
כך או כך - מהזיווג בין פוסידון לאמפיטריטה נולד ה- 'טריטון'  Trirone.                        
הסיודוס  סיפר  שאבא אוקיינוס, אמא אמפיטריטה ובנם טריטון גרו 
 על קרקעית-הים,  בארמון זהב מעוטר באלמוגים ובאבני-חן....
  ציור קיר מהרקולוניאום
     
טריטון היה יצור-כלאיים, אשר פלג גופו התחתון נראה כמו דג, ואילו ראשו וזרועותיו אנושיים.
גם טריטון אוחז בקלשון שלוש שיניים, אבל בנוסף יש לו אטריבוט ייחודי:
קונכייה שנקראת 'חצוצרה אצילה' Charonia variegate – שאכן מפיקה קולות תרועה חזקים.
ובתרועת הקונכייה הוא היה מכריז על בוא אביו - נפטון. כאשר טריטון היה נושף בקונכייה
הוא היה משפיע על גלי הים – מעורר או מרגיע אותם.

 

חלפו שנים. לטריטון נולדה בת – פאלאס, שלבשה גלימה מיוחדת.
לפאלאס הייתה מערכת-יחסים מוזרה עם האלה אתנה:
הן היו החברות-הכי-טובות,  אבל איכשהו, אתנה הרגה בשוגג
את חברתה, פאלאס.
לאחר מותה של פאלאס - אתנה לבשה את הגלימה המיוחדת
של חברתה המתה,   ומאז קראה לעצמה אתנה-פאלאס.  (*)

(* כן, יש גם גרסאות אחרות לגבי זהותו/זהותה של פאלאס...)
---------------------------------------------------------------------
נחזור אל טריטון ואל המזרקה המלבבת המוקדשת לו בכיכר זו -
יצירתו המופלאה של ג'ובאני לורנצו ברניני, בהזמנתו ובתמיכתו של האפיפיור ברבריני.

אצטט מספרו יוצא-הדופן של אריאל הירשפלד,  'אל אחרון האלים' [עמ' 87]:
'המזרקות של ברניני הן מפסגות האמנות ברגעיה המרהיבים ביותר...
צורות ארכיטיפיות שברניני נגע בהן בעומק פסיכולוגי נדיר...
בסימטריה שאינה מכאנית, אלא דינאמית ומלאת גיוונים עדינים...
אמני הבארוק ביקשו לגעת במסתורין של הצורות השבלוליות...

המייצגות "צורות של חיים"..."
 
 
       ומה לפנינו?   לכאורה - 'מזרקה מסורתית' על בסיס רחב, עם אגן וממנו 'צינור' המתיז מים.
       אבל יצירתו של ג'ובאני לורנצו ברניני הרבה יותר מתוחכמת, ברוח סגנון ה'בארוק',
       המעוגל ומפותל ומסולסל...   נתבונן מלמטה כלפי מעלה:

 
 
 
מתוך זרימת המים הטבעית, היצרית, עולים כמה דולפינים קדמונים, מפותלים.
הם נושאים עליהם צדפה גדולה, רחבה, פתוחה מאד – כמו רחם, נשי מאד.
הצדפה, ובתוכה הפנינה,
היא ה-סמל המובהק והמהות של ה'בארוק'.
 
 
ומתוך הצדפה 'נולד' הטריטון!
פלג-גופו העליון, החשוף, שרירי ומוצק, מתוח בתנועה.  הוא אנושי וגברי.
הפסל נראה 'חי ונושם' , המגלם את המעבר שבין חייתי לאנושי.
ידיו מונפות מעלה כמו מסמנות 'נצחון',  והוא אוחז בקונכייה גדולה ומיוחדת,
המונפת לכיוון פניו.  ראשו מבטא את מותר-האדם, החושב, המודע,
היוצר ויצירתי, הרוחני.
 
למעשה, הוא מריע-תרועה עצומה, אולי תפילה, אשר 'נשמעת' בסילון-המים היוצא מהקונכייה.
והמים זורמים  בתנופה אדירה, בסלסול, וחוזרים אל המקור הקדום, הארצי, החומרי.  מים חיים!
 
"...אתה מסתובב סביב פסל בארוק ובכל שבר-זווית מתגלה דבר חדש, מוזר בדרכו... "
-----------------------------------------------


מהו הסמל במרכז המזרקה המפוסלת?  ואיך זה קשור למזרקה הסמוכה, בקצה הכיכר?
- על כך בפעם הבאה...   שבת שלום!
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
4.
תגובה
06/03/17 23:19
מאת: אורית
יופי של כתבה. ואת המזרקה הזו אוהבת במיוחד. תודה
3.
משפחה שכזאת...
06/03/17 18:41
מאת: דרורה מזרחי
איילה, תיאורייך שנכתבים בבהירות ובפשטות - הם אלה שעושים את הקריאה למובנת כל כך ומהנה... יישר כוח! מחכה להמשך...
2.
מעניין מאד
06/03/17 18:31
מאת: שושי בריל
נוסעת בעקבות סיפורייך...אוהבת את אופן כתיבתך...
1.
תגובה
06/03/17 09:41
מאת: Ivon Avraham
מעניין, תמיד כיף לקרוא על מעללי האלים, תודה רבה איילה !
 
 
תפריט דף הבית