הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
. Fontana del Babuino או: מה זה השם המוזר הזה??
 

. Fontana del Babuino או: מה זה השם המוזר הזה??

 
שלום חברים!  שמחה שאהבתם : ) 
  מוכנים להמשיך לשוטט בין מזרקות?     Andiamo !


 
מרחוב מרגוּטה נפנה בסמטא ימינה ונתחבר אל רחוב 'הבבוּן'.
נגיע עד פינת Via dei Greci,  שם נבין את המקור לכינוי המשונה
ונספר על 'גלגולה של מזרקה'.

             
...תחילה נחזור בזמן, לסביבות 1560.  הרחוב נקרא אז על-שם האפיפיור פאולוס השלישי.
 האפיפיור המכהן באותה עת היה פיוס 4 (הוא ג'ובני אנג'לו מדיצ'י ממילאנו -
 (לא קשור למדיצ'ים מפירנצה...). האפיפיור הבטיח  להעניק את  אספקת המים בחינם,
בתמורה למזרקה שתוקם באופן פרטי. מזרקות מסוג זה נקראו 'חצי ציבוריות', ועוד נפגוש כאלו...
 
וכך, בשנת 1581, הסוחר העשיר מפרארה- פטריציו גרנדי - הקים כאן מזרקה לציבור.
עיצוב המזרקה היה מסורתי: אגן ("אמבטיה") בסגנון הרומי הקלאסי, מגרניט אפור
 ומעליה דמות מגולפת בטוף, כמעט בגודל אדם, בתנוחת שכיבה.
משערים שהדמות היא של  Silenus, הסאטיר. 

                                                 
 * המיתולוגיה היוונית סיפרה על 'סאטירים'-יצורי-כלאיים, אשר פלג גופם התחתון הוא של סוס.
במיתולוגיה הרומית, ליצורים דומים לאלה היו רגלי-תיש. הסאטירים  נחשבו פראיים ושלוחי-רסן.
עוד סיפרו המיתולוגיות על האל דיוניסוס [וברומי- בכחוס] אשר גדל והתחנך עם פמליית סאטירים. סילנוס היה, כנראה, הסאטיר יוצא-הדופן - הזקן, החכם, המחנך ובן-הלוויה האישי של דיוניסוס.
                אחד הפסלים הקדומים, הנוגע ללב, מראה את סילנוס עם דיוניסוס התינוק.


                    
לעומת פסל רגיש זה - הפסל שבמזרקה,  לא היה כל-כך מוצלח בעיני אנשי רומא!
הם חשבו שהוא מעוות ודומה לקוף....לכן הם כינו בשם "בבואינו" לא רק את הפסל,
אלא גם את שֵם הרחוב כולו!  תחילה זה היה סתם כינוי משעשע,
אך ברבות-הימים הוא התקבע והפך לשם הרשמי של הרחוב.

                       
 
והסיפור ממשיך.      בסביבות 1730 הבית נמכר למשפחת Boncompagni-לודוביסי.
הם ערכו שיפוץ יסודי לבית, ובמהלכו שינו את המיקום של המזרקה ביחס לבית (a49).
הם הציבו את המזרקה בתוך גומחה, שהייתה מצויירת כמו פתח בקיר. 
 

              

  חלפו עוד 150 שנה.... ואז - מישהו החליט לפרק את המזרקה! 
הגומחה המצויירת הפכה לפתח אמיתי בבניין,
את האגן החליפו באחר, ואת הפסל - הכניסו לחצר.  

                           

....עד שאזרחי רומא 'התעוררו'. בשנת 1957 כמה מהם יזמו להחזיר את המזרקה
עם הפסל  למקומה הראוי. העירייה מצאה אגן מתאים עבור sylenus, אשר בסופו של דבר
הוחזר לתפקידו המקורי, כמעט במקום שבו הסיפור התחיל...
 
ומאז, לעירייה יש 'כאב-ראש' חדש.  כי הפסל חזר לשמש "לוח מודעות" לביקורת ומחאה,
כפי שהיו (ועדיין)  'הפסלים המדברים' מאז ימי קדם. 
כאן, הפסל שימש את הקהילה היוונית שמתגוררת בשכונה זו, לבטא את עצמם,
ומנגד – למי שרצו ללגלג עליהם או למחות כנגדם.
הפסל והקירות שסביבו מתמלאים שוב ושוב בהמוני גראפיטי וכתובות צבעוניות.
מידי פעם העירייה מסירה את הכתובות, מסיידת בחומרים מיוחדים, אבל....


                        
                                                 ...תבואו תראו!   : )
 

 

 
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
8.
נהדר ויעיל !
24/02/17 14:27
מאת: בצלאל בן משה
כתמה נהדרת ! כעת נוכל לבקר ולהבין מה רואות עיננו !
תודה
7.
יש למה לצפות
23/02/17 23:48
מאת: חיים
איזה יופי - כרגיל,
קצר, ממצה, קולע, ומחכים !
ממתין לעוד "סיפורי מזרקות"...

6.
וואו
22/02/17 13:21
מאת: עדי
וואו וואו וואו!!
היה שווה קריאה 😄
5.
שווה קריאה
20/02/17 17:50
מאת: אבי
סיפורים מדהימים,בדיוק מסוג החומרים ששוה לקרוא לפני ביקור במקום....
( וגם סתם כך כדי להחכים)
נהניתי מאד!!
4.
מים בששון
20/02/17 10:10
מאת: גל ים
אהבתי את הסיפור..הזכיר לי את המזרקה בכיכר דיזנגוף...למטה... למעלה..למטה...
3.
אהבתי!
20/02/17 07:45
מאת: עמירם
יופי של פוסט על מזרקה מיוחדת
2.
נהדר!
19/02/17 21:18
מאת: קלייר
יופי של כתבה איילה! את תמיד מעשירה בידיעותייך! תודה!
1.
רומא
19/02/17 13:28
מאת: עודד
מקסים כרגיל. אני נוהג לעצור שם בתחילת הסיור שלי ברומא בקיץ אחר פיאצת ד פופולו הסבר והשפרצת ריענון לקבוצה והמשך...
 
 
תפריט דף הבית