הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
3. אפלס, בוטיצ'לי, ומה שביניהם...
 

3. אפלס, בוטיצ'לי, ומה שביניהם...

 
אפרודיטי! - משוררים (במאה 8 לפנה"ס!) סיפרו עליה וגם ציירים מעולים הנציחו את יופיה.
 
גדול  הציירים בעולם ההלניסטי (מאה 4 לפנה"ס) היה אפלס Apelles.
הוא היה הצייר הפרטי של פיליפוס ואחר-כך של בנו, אלכסנדר מוקדון  ונחשב למוכשר שבציירים.
עם זאת, חשוב להדגיש, שרוב הידיעות אודותיו נכתבו בידי משכילים רומיים
(אתניוס, פלינוס 'הזקן'  ואחרים), מאות שנים אחרי מותו.
הם תיארו את ציוריו באופן מילולי, תיאור מדויק ומפורט.
הכתבים העתיקים מספרים שאפלס צייר את ניצחונותיו של אלכסנדר ואת דיוקנו,
כמו זאוס אבי-האלים האוחז חזיז בידו.

עוד מסופר, שמוקדון בעצמו הגיע לסדנה של אפלס וביקש – 'צייר לי את אהובתי, קמפספה'. 
ואכן, הצייר הביט בגוף העירום של 'המודל', צייר והתאהב, אהב וצייר. 
אבל - קמפספה היא פילגש של השליט.....מה יהיה?!
....ובכן - מוקדון בחן את הציור, התרשם מאהבת-האמת של האמן, והפתיע כשאמר:
'קח לך את הנערה, השאר לי את הציור הנפלא'.  וכך היה...
 
 
Alexander the Great giving Campaspe to Apelles
1822  ,Charles Meynier

אחת הדוגמאות המפורטות ביותר בכתובים מתייחסת לציור שבו אפלס הנציח אירוע טראומטי בחייו:
אחד מיריביו טפל עליו אשמת בגידה, ואפלס הועמד לדין.
בעקבות המשpט הייתה לאפלס ביקורת נוקבת כלפי מערכת הדין ועשיית הצדק.
הוא דימה את המלך הנתון לרכילות וללשונות-רעות  למלך המיתולוגי מידאס, עם אזני-חמור.
כן הראה (משמאל) כי האמת היא עירומה, וכי הצדק בידי שמיים. 
 
כאמור, הציור (מהמאה ה-4 לפנה"ס) תואר כה בדייקנות (במאות 1-2 לספירה),
עד כי כעבור כאלף שנים (!) היה צייר יכול לשחזר ציור זה:  
 

Calumny of Apelles.        Botticelli  1494–95
 

הצייר -  אלסנדרו די מאריאנו די ואני פיליפפי - המוכר לכולנו בכינוי 'בוטיצ'לי' botticelli
(1445-1510) כנראה העריץ את אפלס – כמובן מבחינה מקצועית  כיוצר ייחודי ורב השפעה, 
וגם במובן האישי, מבחינת יחסי האמן עם הפטרון   ויחסי האמן עם 'המודל' שלו.

 
.....גם לבוטיצ'לי היה פטרון, ממשפחת מדיצ'י החזקה. וגם לג'וליאנו דה מדיצ'י
(אחיו של לורנצו 'המפואר') הייתה אהובה יפהפייה אשר נודעה באותה עת בפירנצה ומחוץ לה.
קראו לה סימונטה (קטנאו-וספוצ'י), ועוד אספר אודותיה.


בוטיצ'לי צייר את סימונטה שוב ושוב– בנושאים דתיים, בדיוקנאות 'חילוניים' ובסיפורים מיתולוגיים. 
הוא צייר אותה בלבוש מלא וצנוע, בבגדים שקופים וגם בעירום מלא -
כפי שאפשר לראות בפינה השמאלית בציור   
Calumny of Apelles. 
ממש כמו קמפספה, אהובת מוקדון, בציוריו של אפלס.

בציור היפהפה והמפורסם של אפלס הופיעה אפרודיטי Anadyomene
'מגיחה, מבצבצת, צצה' מאיפשהו.
ציור זה נודע בתהילתו, וברבות-הימים הגיע בהוראת אוגוסטוס קיסר למקדש ברומא.
עם הזמן - הציור אבד לבלי-שוב.  אבל הרושם שלו נשאר בתודעה הקולקטיבית של בני אותה עת.  
תיאורו המילולי  של הציור נמסר בפירוט רב, עד כדי כך שה'פורמט' חזר והופיע באינספור עותקים,
והשפיע גם על בוטיצ'לי.

 
איך עיצב בוטיצ'לי את  Anadyomene  שלו?  אילו מקורות השראה נוספים היו לו?  
...על כך בהמשך!
 

 
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
3.
מרתק
20/01/18 09:57
מאת: מגי גליקר
תודה איילה, אוהבת לקרוא את הפוסטים המעשירים שלך, על עולם שמדבר אלי באופן מיוחד.
2.
נפלא
19/01/18 20:39
מאת: אורית
כרגיל אילה את מכניסה אותנו לאווירה מדהימה של אמנות והיסטוריה עתיקה. כתבת באופן מרתק, מעשיר ועם טעם של עוד. ממתינה לחלק השני.
1.
נהדר!
19/01/18 15:41
מאת: בינה
תודה רבה, איילה המקסימה, על כתבה, מעניינת ומעשירה, שעושה הקשרים, לתקופות השונות מהעולם העתיק ועד לתקופת הרנסנס, באותו הנושא! על טוב ויישר כח!
 
 
תפריט דף הבית