הודעה לבעלי האתר

תקופת הניסיון הסתיימה, יש ליצור מנוי דרך ממשק ניהול האתר.
האתר נכנס לרשימת המחיקה ויימחק בקרוב
לחץ כאן אם אינך זוכר את כתובת ממשק ניהול האתר שלך.
מזבוב ועד ארמון - על משפחת ברבריני
 

מזבוב ועד ארמון - על משפחת ברבריני


מזבוב ועד ארמון
 
הפעם אספר על  משפחת 'טָפָאני  מברברינו'   .Tafani da Barberino
מה פירוש שמם? ברברינו הוא כפרון בעמק האלזה, כ- 30 ק"מ מדרום לפירנצה.
שם נעוצים שורשי-שושלת 'טפאני' מאז המאה ה-11.
'טפאני' הם, פשוט – זבובֵי סוסים, "זבוב הבקר", או בעברית יפה - 'קָרצית' :)
ולכן, את הסמל שבמגן-המשפחה כיבדו בנוכחותם  3 זבובונים שחורים.... 
עם הזמן, המשפחה התקדמה בסולם החברתי והם עברו להתגורר בפירנצה.

- בפעם הבאה כשתבקרו בכיכר הסניוריה – הביטו בסמטא הסמוכה, בארמון ובסמל:
כאן, בבית זה בדיוק נולד מפאו - ומיד נספר אודותיו...





עם המעבר לפירנצה, בני המשפחה ויתרו על השם 'טפאני' עם הקונוטציות ה-לא נעימות שלו,
ואימצו את שם כפר הולדתם - Barnerino בשינוי קל – ברבריני.  
כמקובל באותה עת, למשפחות אצולה היו סמלים ('מגיני נשק'  Coat of Arms)
שבהם ביטאו את המאפיינים והאידיאלים שלהם.
אז שינו בני המשפחה את סמל ברבריני, והזבובים השחורים הוחלפו בשלוש דבורים,
מוזהבות, על רקע כחול מלכותי.
                                                               

 

מדוע דבורים?
לא, ההסבר לא קשור למילה 'Bee'  ואין בכך רמז לתחילת שמם...
כבר מאז ימי קדם ידוע שהדבורים שימשו סמל במיתוסים ואלגוריות.
במיתולוגיה היוונית, הדבורים קשורות לסיפור ילדותו של זאוס,
אבי האלים ['['Melisseus.

היסטוריונים ופילוסופים קדומים כמו פליניוס הזקן, קיקרו, וגם וירגיליוס
תיארו בהתפעלות את העבודה הקשה והחרוצה של החרקים הקטנים,
את שיתוף-הפעולה וההיררכיה בכוורת.
בנצרות הקדומה, הכנסייה נתפסה כמו כוורת של קהילת המאמינים ובראשם אנשי-הכמורה.
בדימוי זה, הדבש שימש מטאפורה למתיקות של המסר האלוהי והאמונה,
וכן את  הציות של העם לשליט המושל. באיקונוגרפיה הנוצרית הדבורים נערצות בגלל
דרך הרבייה שלהם –'רביית בתולין'.
 
בכך, הדבורים מסמלות חיי-טוהר, ללא חטא, ללא תאוות-בשרים, הריון ולידה.  
ומדוע דווקא 3 דבורים?  כמובן – רמז לשילוש הקדוש.
 
             
 
נחזור בזמן... רומא של המאה ה-17, בה העיר שינתה את פניה
וקיבלה את הצביון הארכיטקטוני הייחודי שלה, בסגנון הנקרא 'בארוק'. 
יצירות האמנות בסגנון זה ביטאו  מושגים ורעיונות הקשורים למדיניות של דמויות מובילות
בחיים הדתיים והפוליטיים של רומא, ובעיקר את גדולתם ועצמתם של אותם אישים.

שיא ההשפעה של משפחת ברבריני הגיעה כאשר מפיאו ממשפחת ברבריני
התמנה לאפיפיורות בשנת 1623, כאורבנוס ה-8. במהלך כהונתו הוא היה
'פטרון',אשר תמך-כלכלית  ומוראלית באמנים שאותם העדיף. 



 
במהלך תקופה זו פעלו אמנים, אדריכלים ופָּסלים, שהיו יצירתיים, מהפכניים ופורצי-דרך.
 אך מעל ומעבר לכולם הצטיין בגאוניותו האמן, איש האשכולות, הרב-תחומי
ג'אן (ג'ובאני) לורנצו ברניני.
 
במהלך הקריירה שלו  הוכר ברניני כאמן הרשמי בחצרו של האפיפיור.
יצירות-המופת שלו מאותה תקופה נערצות עד היום לכל מי שמשוטט בין
הכיכרות הנהדרות המעטרות את מרכז רומא.
 
במזרקות שעיצב ברניני הוא שילב בהבלטה את סמל משפחת ברבריני,
כפי שאפשר לראות בכיכר ברבריני, במזרקת הטריטון.
 [ראו:
http://al19.coi.co.il/משפחה-שכזאת-על-אוקיינוס-טריטון-ועוד.htm]
באותה כיכר עצמה נמצאת  גם במזרקת 'הדבורים'  Fontana delle Api
 
 
 וזה סיפורה:
כשנה לאחר שנבנתה מזרקת הטריטון כמזרקת-נוי, הוחלט לאגור את המים שניגרו ממנה,
ולהוסיף לידה גם שוקת לסוסים. את מזרקת-השיש תכנן ועיצב ברניני,  ברוח הבארוק -
כמו  צדף, אשר בחלק האופקי שלו היו נאספים המים.
על הצדפה הרחבה מעוצבות שלוש דבורים.  המים יוצאים מתוך 'הפה' של 2 דבורים,
והדבורה המרכזית מפקחת עליהן.   מעל העיצוב ישנו שלט ובו כתובת:
"אורבן השמיני פונטיוס מקסימוס (הגדול ביותר),
לאחר שבנה מזרקה לנוי הציבורי של העיר,
בנה גם מזרקה קטנה זו  לשימוש אזרחים פרטיים, בשנת 1644,
במלאת (21) שנים לכהונתו כאפיפיור."

 
פרט מעניין לגבי התאריך הוא שבמקור, ברניני כתב [בספרות רומיות] '22 שנים' -
מה שלא היה לגמרי מדוייק:  המזרקה נחנכה ביוני 1644 -כאשר האפיפיור היה עדיין
במהלך השנה ה-21 לכהונתו, כחודשיים לפני סיום שנת הכהונה, באוגוסט 1644.
בתגובה, פרצה שערורייה קטנה. היה מי שהצמיד לשלט פיסת-נייר עם הפתגם:
"יותר טוב להיות עיוור מאשר לנחש." 
מספרים, שלנוכח הביקורת הציבורית ברבריני שלח סתת,
כדי להסיר את אחד הקווים, והשאיר את הסימן XXI (21).
אלא שהדבר היה יכול להתפרש כהתגרות, כאילו האפיפיור לא יגיע לשנה ה-22....
ואכן - הנבואה הרעה [או האמונה התפלה] הגשימה את עצמה:
האפיפיור נפטר 8 ימים (!) לפני שהתחילה שנתו  ה-22.....
 
כאשר הוקמה מזרקת הדבורים המקורית במאה ה-17 היא הוצבה בפינת
פיאצה ברבריני  עם ויה סיסטינה. אבל עם הזמן, הכיכר והמזרקות התיישנו
ונזקקו לשיקום ושיפוץ.  לכן, שברי המזרקה המקורית הועברו לפינת רחוב ונטו Veneto 
(כן, זה שבשנות ה-60 נחשב ליוקרתי ביותר).
 
לא רחוק משם נמצא הארמון של משפחת ברבריני ברומא, אשר  הושלם בשנת 1633,
בידי  אותו  ג'אנלורנצו ברניני.  כיום שוכנת בארמון 'הגלריה הלאומית לאמנות עתיקה'.
 
על הארמון, הגלריה, ומזרקות נוספות -  בפרקים הבאים. 
                                           אשמח מאד לתגובות, הערות והארות.   להתראות!

 
 
תגובות הוסף תגובה הוסף תגובה
3.
מרשים
20/03/17 12:46
מאת: ישראל בריל
מרשים בתמצית ובדגשים לעיקר. אזכור לתמיד את סגולת הדבורות ואיך תפני נהיה אורבנוס ה-8. תודה.
2.
מדהים (ל"ת)
11/03/17 14:07
מאת: Oded Avital
1.
משפ ברבריני
11/03/17 07:30
מאת: נסים שביט
איילה, זה נפלא.
תודה
 
 
דף הבית