הודעה לבעלי האתר
איילה באיטליההשיטפון הגדול 1966
השיטפון הגדול
סתו 1966 בפירנצה היה גשום וסוער מאד, אבל התושבים לא היו מודאגים. כמו בכל שנה, בנהר הארנו החוצה את מרכז העיר ממזרח למערב, התגברה ספיקת המים. במקביל, באותה עת עסקו באזור בפיתוח כבישים, כך שנוצר שטח ניקוז גדול. אבל במורד הנהר היו סכרים והציבור הרגיש בטוח.
4 בנובמבר הוא חג 'יום הצבא', לזכר הניצחון במל"ע 1. תושבים רבים מפירנצה יצאו לנופש מחוץ לעיר, והאחרים ישנו - ולא ידעו על האסון המתקרב... במהלך הלילה, נהר הארנו עלה על גדותיו בזרימת-מים יוצאת-דופן, כ-2,000 מ"ק לשנייה!! לפנות בוקר, כאשר הכפרים על גדות הנהר הוצפו - מהנדסי העיר פתחו באופן יזום את הסכרים, והמים הרבים שפרצו סחפו עמם בוץ רב ופסולת.
מוקדם בבוקר הופסקו אספקת החשמל, הגז והמים, נותקו קווי הטלפון והטלגרף, הגנרטורים של בית החולים הפסיקו לפעול, וגם מערכת הביוב קרסה. כמות המים בנהר המשיכה לעלות באופן קיצוני ומהיר. בשעה 9:45 הוצפו כיכר הדואומו וכל אזור מרכז העיר. בצהרים, המים בסביבת סנטה קרוצ'ה הגיעו לשיא הגובה - 6.7 מ' מהקרקע. זה היה השיטפון החמור ביותר בתולדות העיר מאז שנת 1557!
העיר לא הייתה מוכנה לאסון בסדר גודל זה. הגשרים על הנהר נחסמו, וכוחות ההצלה שהתרכזו בפיאצלה מיכלאנג'לו לא היו מסוגלים להגיע לחלק הצפוני של העיר. לא היו כוחות חילוץ וחירום ברמה ובכמות מספקת,
ולא היו כל נהלים מסודרים או ציוד. בשיטפון נהרגו 40 איש וכ-5,000 משפחות נותרו חסרות-בית.
הספרייה הלאומית המרכזית בפירנצה ממוקמת ממש על גדות הנהר, ונמצאו בה אוספים וספרים נדירים ויקרי ערך. בשיטפון, הספרייה הוצפה לחלוטין - כמובן כולל המרתפים, ושליש מכלל האוסף ניזוק ללא תקנה.
רק בשלב מאוחר יותר הגיעו מתנדבים מכל העולם. הם פינו במו-ידיהם כמויות עצומות של בוץ ופסולת שהצטברו עם שיירי שמנים ודלקים, וניקו כנסיות, ספריות ומוזיאונים. סטודנטים לאמנות מרחבי העולם באו כדי לנסות לייבש את אלפי הספרים ולשקם את יצירות האמנות שנפגעו, בעזרת טכנולוגיות חדשניות. המתנדבים זכו לכינוי 'מלאכי הבוץ' - angeli del fango.
ארגון אונסק"ו תרם סיוע באמצעות וועדה בי"ל מיוחדת. גם אנשים פרטיים התגייסו לתרום - כמו פאבלו פיקאסו, אשר ערך מכירה פומבית ומכר יצירה ב-$105,000 לטובת הסיוע. ממשלת איטליה הקימה ועדה לקידום מודעות עולמית לסכנות השיטפונות, ולתאום בין כוחות הסיוע השונים.
בין היתר נקבע כי "יש צורך ברור להמשיך את המחקר על הגנה מפני שיטפונות. כדי לנהל התמודדות מבעוד מועד עבור כל אגן נהר, יש לקחת בחשבון הגנה מפני שיטפונות כחלק גישה משולבת ומקיפה. מחקר סביבתי עתידי יאפשר כימות וחיזוי שינויים סביבתיים כדי לבחון את המגוון הרחב של ההשפעות שלהם ולהעריך את אפשרויות המניעה ו/או הפחתת הסיכונים..."
בעקבות האירוע הקשה, מנהל הספרייה הלאומית יזם להקים מעבדה לשיקום ספרים. המעבדה הוקמה בשנת 1976 והפכה לחלק בלתי נפרד של הספרייה, שהיא בין החשובות ביותר בעולם בכמות ובאיכות הכרכים ששוקמו.
ב-17.9.16 התקיים אירוע רב משתתפים לכבוד המתנדבים שעזרו בשיקום. הם יצאו בצעדה מכיכר הסניוריהSignoria עד לפארק Cascine במערב העיר, שם היו נאומים, מופעים פתוחים ודוכנים.
1. צילמתי בתערוכה שהתקיימה במלאת 50 שנה לשיטפון 2. הביבליוטקה - הספריה הלאומית בשיטפון
[וויקיפדיה]
3. עד כאן הגיעו המים בשיטפון:
הרחוב הממשיך צפונה מגשר אמריגו וספוצ'י,
Via Melegano פינת Via Montebello
אחת ממשתתפות הכינוס הגדול בפארק קאשינה,
שבת, 17.9.2016
עם החולצה ועליה כיתוב המברך את המתנדבים
תמונות 1,3,4 @ צילום איילה לוי
סתו 1966 בפירנצה היה גשום וסוער מאד, אבל התושבים לא היו מודאגים. כמו בכל שנה, בנהר הארנו החוצה את מרכז העיר ממזרח למערב, התגברה ספיקת המים. במקביל, באותה עת עסקו באזור בפיתוח כבישים, כך שנוצר שטח ניקוז גדול. אבל במורד הנהר היו סכרים והציבור הרגיש בטוח.
4 בנובמבר הוא חג 'יום הצבא', לזכר הניצחון במל"ע 1. תושבים רבים מפירנצה יצאו לנופש מחוץ לעיר, והאחרים ישנו - ולא ידעו על האסון המתקרב... במהלך הלילה, נהר הארנו עלה על גדותיו בזרימת-מים יוצאת-דופן, כ-2,000 מ"ק לשנייה!! לפנות בוקר, כאשר הכפרים על גדות הנהר הוצפו - מהנדסי העיר פתחו באופן יזום את הסכרים, והמים הרבים שפרצו סחפו עמם בוץ רב ופסולת.
מוקדם בבוקר הופסקו אספקת החשמל, הגז והמים, נותקו קווי הטלפון והטלגרף, הגנרטורים של בית החולים הפסיקו לפעול, וגם מערכת הביוב קרסה. כמות המים בנהר המשיכה לעלות באופן קיצוני ומהיר. בשעה 9:45 הוצפו כיכר הדואומו וכל אזור מרכז העיר. בצהרים, המים בסביבת סנטה קרוצ'ה הגיעו לשיא הגובה - 6.7 מ' מהקרקע. זה היה השיטפון החמור ביותר בתולדות העיר מאז שנת 1557!
העיר לא הייתה מוכנה לאסון בסדר גודל זה. הגשרים על הנהר נחסמו, וכוחות ההצלה שהתרכזו בפיאצלה מיכלאנג'לו לא היו מסוגלים להגיע לחלק הצפוני של העיר. לא היו כוחות חילוץ וחירום ברמה ובכמות מספקת,
ולא היו כל נהלים מסודרים או ציוד. בשיטפון נהרגו 40 איש וכ-5,000 משפחות נותרו חסרות-בית.
הספרייה הלאומית המרכזית בפירנצה ממוקמת ממש על גדות הנהר, ונמצאו בה אוספים וספרים נדירים ויקרי ערך. בשיטפון, הספרייה הוצפה לחלוטין - כמובן כולל המרתפים, ושליש מכלל האוסף ניזוק ללא תקנה.
רק בשלב מאוחר יותר הגיעו מתנדבים מכל העולם. הם פינו במו-ידיהם כמויות עצומות של בוץ ופסולת שהצטברו עם שיירי שמנים ודלקים, וניקו כנסיות, ספריות ומוזיאונים. סטודנטים לאמנות מרחבי העולם באו כדי לנסות לייבש את אלפי הספרים ולשקם את יצירות האמנות שנפגעו, בעזרת טכנולוגיות חדשניות. המתנדבים זכו לכינוי 'מלאכי הבוץ' - angeli del fango.
ארגון אונסק"ו תרם סיוע באמצעות וועדה בי"ל מיוחדת. גם אנשים פרטיים התגייסו לתרום - כמו פאבלו פיקאסו, אשר ערך מכירה פומבית ומכר יצירה ב-$105,000 לטובת הסיוע. ממשלת איטליה הקימה ועדה לקידום מודעות עולמית לסכנות השיטפונות, ולתאום בין כוחות הסיוע השונים.
בין היתר נקבע כי "יש צורך ברור להמשיך את המחקר על הגנה מפני שיטפונות. כדי לנהל התמודדות מבעוד מועד עבור כל אגן נהר, יש לקחת בחשבון הגנה מפני שיטפונות כחלק גישה משולבת ומקיפה. מחקר סביבתי עתידי יאפשר כימות וחיזוי שינויים סביבתיים כדי לבחון את המגוון הרחב של ההשפעות שלהם ולהעריך את אפשרויות המניעה ו/או הפחתת הסיכונים..."
בעקבות האירוע הקשה, מנהל הספרייה הלאומית יזם להקים מעבדה לשיקום ספרים. המעבדה הוקמה בשנת 1976 והפכה לחלק בלתי נפרד של הספרייה, שהיא בין החשובות ביותר בעולם בכמות ובאיכות הכרכים ששוקמו.
ב-17.9.16 התקיים אירוע רב משתתפים לכבוד המתנדבים שעזרו בשיקום. הם יצאו בצעדה מכיכר הסניוריהSignoria עד לפארק Cascine במערב העיר, שם היו נאומים, מופעים פתוחים ודוכנים.
1. צילמתי בתערוכה שהתקיימה במלאת 50 שנה לשיטפון 2. הביבליוטקה - הספריה הלאומית בשיטפון
[וויקיפדיה]
3. עד כאן הגיעו המים בשיטפון:
הרחוב הממשיך צפונה מגשר אמריגו וספוצ'י,
Via Melegano פינת Via Montebello
אחת ממשתתפות הכינוס הגדול בפארק קאשינה,
שבת, 17.9.2016
עם החולצה ועליה כיתוב המברך את המתנדבים
תמונות 1,3,4 @ צילום איילה לוי
| ||
הוסף תגובה