" מי זאת עולה" ?
שלום חברים, מזמן לא נפגשנו והנה אני חוזרת עם תמונה אהובה עליי במיוחד.
La nascita di Venere
אחת התמונות הידועות והנערצות בתולדות האמנות, יצירת-המופת הנצחית של האמן המכונה 'בוטיצ'לי' המוצגת משנת 1815 בגלריה אופיצי בפירנצה, להנאת ההמונים. החוקרים התייחסו לציור בסופרלטיבים מחמיאים ביותר: 'הציור שאין כדוגמתו' וגם: 'ללא ספק, ציור של אלגנטיות נפלאה ועידון מושלם. השליטה המלאה בצבע ובצורה הגיעה כאן לשיאה'.
האזכור הראשון שהתפרסם אודות יצירה זו נמצא כהערת-אגב בספרו של וזארי אודות 'חיי האמנים', (1550) שם הוא הזכיר ציור של בוטיצ'לי ובו דמותה של "ונוס נולדת" l'uno Venere che nasce ...היצירה מוזכרת גם ברשימות נוספות כ"ציור גדול על בד, עתיק, שבו צבועה ונוס מעל צדף, עם דמויות אחרות, במסגרת מוזהבת".
אבל הכותרת מעלה תהיות: על איזה סיפור לידה מדבר וזארי? שהרי, על פי המיתולוגיה הרומית, לא ידוע סיפור-לידה מיוחד לאלה הנקראת Venere. לעומת-זאת, בכתובים היווניים הקדומים מופיעה גרסה הקשורה ללידתה של האלה Aphrodite . אם כך, "מי זאת עולה, יפה כלבנה..." ביצירה של בוטיצ'לי? ומה היו מקורות ההשראה שלו?
יצאתי למסע חיפוש שריתק אותי, ואני מזמינה אתכם להצטרף!
*
1. הרקע הפנטסטי והדמויות העל-אנושיות בציור, רומזות שמדובר בסיטואציה שלקוחה מהסיפורים המיתולוגיים הקדומים, המשקפים את האמונה הפגאנית שהייתה מקובלת בתרבות יוון העתיקה. 12 האלים החשובים ביותר היו 'אלי האולימפוס' - לכל אחד מהם דמות, תכונות, תפקידים ומאפיינים. סיפורי המיתולוגיה הועברו במשך הדורות בבעל פה, עד שלוקטו ונכתבו בידי משוררים. בסיפורים אלו יש מקום נכבד לאלה אפרודיטי Αφροδίτης.
אוהבים, סופרים, אנשי רוח ואמנים כתבו אודותיה וציירו את דמותה וגם כיום, בעידן המונותאיסטי.
היא מזוהה כ'אלת האהבה והיופי', אבל - מי היא באמת?
מתברר שמקורה של האלה קדום מאד ודמותה כנראה הושפעה מהאלות השמיות, כמו אישתר ממסופוטמיה וכן אשרה ועשתרת הפניקיות. משם כנראה המשיכה מערבה, ובפאפוס שבאי קפריסין (קיפרוס) סגדו לה בטקסים סודיים והתקיים לכבודה פולחן מסתורי. בהמשך היא הגיעה ליוון, וגם שם הפולחן שלה היה פופולארי ביותר. לכבוד האלה נבנו מקדשים רבים כמעט בכל רחבי העולם היווני. המרכזים החשובים היו בקורינתוס ובאי Kythera (בדרום יוון, מצפון לכרתים). לאפרודיטי יוחסו כוחות מגוונים, בעיקר של פריון ויצירה אבל גם של 'זנות קדושה'.
בספרות קיימות מסורות שונות לגבי מקור לידתה של האלה. המשורר היווני הומרוס מהמאה ה-8 לפנה"ס ראה באפרודיטי בת-האלים זאוס (Zeus) ודיאונה (Dione). אבל, לעומתו, המשורר הסיודוס סיפר גרסה שונה, רוויית אלימות וכאב, אבל גם יופי וחן:
האזכור הראשון שהתפרסם אודות יצירה זו נמצא כהערת-אגב בספרו של וזארי אודות 'חיי האמנים', (1550) שם הוא הזכיר ציור של בוטיצ'לי ובו דמותה של "ונוס נולדת" l'uno Venere che nasce ...היצירה מוזכרת גם ברשימות נוספות כ"ציור גדול על בד, עתיק, שבו צבועה ונוס מעל צדף, עם דמויות אחרות, במסגרת מוזהבת".
אבל הכותרת מעלה תהיות: על איזה סיפור לידה מדבר וזארי? שהרי, על פי המיתולוגיה הרומית, לא ידוע סיפור-לידה מיוחד לאלה הנקראת Venere. לעומת-זאת, בכתובים היווניים הקדומים מופיעה גרסה הקשורה ללידתה של האלה Aphrodite . אם כך, "מי זאת עולה, יפה כלבנה..." ביצירה של בוטיצ'לי? ומה היו מקורות ההשראה שלו?
יצאתי למסע חיפוש שריתק אותי, ואני מזמינה אתכם להצטרף!
*
1. הרקע הפנטסטי והדמויות העל-אנושיות בציור, רומזות שמדובר בסיטואציה שלקוחה מהסיפורים המיתולוגיים הקדומים, המשקפים את האמונה הפגאנית שהייתה מקובלת בתרבות יוון העתיקה. 12 האלים החשובים ביותר היו 'אלי האולימפוס' - לכל אחד מהם דמות, תכונות, תפקידים ומאפיינים. סיפורי המיתולוגיה הועברו במשך הדורות בבעל פה, עד שלוקטו ונכתבו בידי משוררים. בסיפורים אלו יש מקום נכבד לאלה אפרודיטי Αφροδίτης.
אוהבים, סופרים, אנשי רוח ואמנים כתבו אודותיה וציירו את דמותה וגם כיום, בעידן המונותאיסטי.
היא מזוהה כ'אלת האהבה והיופי', אבל - מי היא באמת?
מתברר שמקורה של האלה קדום מאד ודמותה כנראה הושפעה מהאלות השמיות, כמו אישתר ממסופוטמיה וכן אשרה ועשתרת הפניקיות. משם כנראה המשיכה מערבה, ובפאפוס שבאי קפריסין (קיפרוס) סגדו לה בטקסים סודיים והתקיים לכבודה פולחן מסתורי. בהמשך היא הגיעה ליוון, וגם שם הפולחן שלה היה פופולארי ביותר. לכבוד האלה נבנו מקדשים רבים כמעט בכל רחבי העולם היווני. המרכזים החשובים היו בקורינתוס ובאי Kythera (בדרום יוון, מצפון לכרתים). לאפרודיטי יוחסו כוחות מגוונים, בעיקר של פריון ויצירה אבל גם של 'זנות קדושה'.
בספרות קיימות מסורות שונות לגבי מקור לידתה של האלה. המשורר היווני הומרוס מהמאה ה-8 לפנה"ס ראה באפרודיטי בת-האלים זאוס (Zeus) ודיאונה (Dione). אבל, לעומתו, המשורר הסיודוס סיפר גרסה שונה, רוויית אלימות וכאב, אבל גם יופי וחן:
"אך המבושים שגזרם בצורו וזרקם מיבשת
אל נבכי-ים הסוכרים, עת רבה עוד נשאו על המים
עד אשר קצף לבן עטף את בשר בן הנצח.
בו, בקצף, צמחה וגדלה העלמה. על קיתרי,
אי רב קדשה, ראשונה היא עברה ומשם חיש הגיעה
אל אדמת קפרוס, האי המקף על סביביו זרמי מים.
שמה יצאה האלה יפה נערצת, וירק
דשא צמח סביב נוי-חטב רגליה. ובשם אפרודיטי
[היא ילידת קצף ים ויפת העטרת קיתרי]
לה יקראו האלים ובני החלוף, כי מקצף
מים גדלה, אך קיתרי (Κυθέρεια) – על כי אל קיתרי הגיעה.
שם לה גם קפרוגנס (Κυπρογενής), כי בקפרוס נולדה שטוף המים.
פילומדס (φιλομμειδής) יכנוה, על כי מן האבר נוצרה.
[תרגום ש. טשרניחובסקי]
אל נבכי-ים הסוכרים, עת רבה עוד נשאו על המים
עד אשר קצף לבן עטף את בשר בן הנצח.
בו, בקצף, צמחה וגדלה העלמה. על קיתרי,
אי רב קדשה, ראשונה היא עברה ומשם חיש הגיעה
אל אדמת קפרוס, האי המקף על סביביו זרמי מים.
שמה יצאה האלה יפה נערצת, וירק
דשא צמח סביב נוי-חטב רגליה. ובשם אפרודיטי
[היא ילידת קצף ים ויפת העטרת קיתרי]
לה יקראו האלים ובני החלוף, כי מקצף
מים גדלה, אך קיתרי (Κυθέρεια) – על כי אל קיתרי הגיעה.
שם לה גם קפרוגנס (Κυπρογενής), כי בקפרוס נולדה שטוף המים.
פילומדס (φιλομμειδής) יכנוה, על כי מן האבר נוצרה.
[תרגום ש. טשרניחובסקי]
ביטוי אמנותי לסיפור לידתה של אפרודיטי לפי גרסת הסיודוס אפשר לראות על גבי
כד מהמאה ה-5 לפנה"ס, אשר נמצא בחפירות ליד קמירוס שברודוס.
הציור בטכניקת 'דמות אדומה על רקע שחור' ובו מתואר כרונוס המסרס את אורנוס,
ואפרודיטי נמצאת בין שניהם, במרכז.
היא נראית שחומת עור ושיער, לבושה בטוניקה וגם ראשה מכוסה, פרט לכמה תלתלים גלויים.
היא עומדת פרונטאלית, ראשה פונה ימינה אל כרונוס, ידיה פרושות לצדדים
והיא מחייכת בחיננויות –חמודה, לא?
כד מהמאה ה-5 לפנה"ס, אשר נמצא בחפירות ליד קמירוס שברודוס.
הציור בטכניקת 'דמות אדומה על רקע שחור' ובו מתואר כרונוס המסרס את אורנוס,
ואפרודיטי נמצאת בין שניהם, במרכז.
היא נראית שחומת עור ושיער, לבושה בטוניקה וגם ראשה מכוסה, פרט לכמה תלתלים גלויים.
היא עומדת פרונטאלית, ראשה פונה ימינה אל כרונוס, ידיה פרושות לצדדים
והיא מחייכת בחיננויות –חמודה, לא?
במאה ה-4 לפנה"ס נוספו עוד ציור ופסל של אפרודיטי,
ועל כך אספר בהמשך.
ועל כך אספר בהמשך.
...אהבתם? כתבו לי : )
| ||||||||||||||||||||||||
|